מרכז קטיף למחקר ופיתוח מדבריות החוף

לאחרונה הועבר (לא מעט בהשתדלות המכללה) מרכז קטיף למחקר ופיתוח מדבריות החוף (מו"פ קטיף). המו"פ כולל חוקרים ומעבדות ברמה בינלאומית שעסוקים במחקר ופיתוח של שיטות וטכנולוגיות מתקדמות, עד לרמה של מוצר דרך חברות סטרטאפ בנושאים שונים הקשורים בעיקר לצומח אבל גם לבעלי חיים. לפי ההסכם עם משרד המדע נוצר מתווה של ממשק בין מכללת חמדת הדרום, כמוסד אקדמי, לבין מכון המחקר בתחומים רבים: שיתוף מרצים-חוקרים בין שני המוסדות, פעילות ויצירת נגישות גבוהה יותר של הקהילה, על כל רבדיה, למחקר לפיתוח ולנגישות לאקדמיה.

פרופ' יפתח בר אשר, מנהל המו"פ; אף הצטרף למועצה אקדמית של המכללה. המגמה היא ליצור מודל של שיתוף פעולה יחיד במינו הדומה בעיקרון למודל יחיד נוסף בארץ: מו"פ גליל (מיג"ל) לבין מכללת תל-חי.

מחקר בנושא ייצוב קרקע חולית:

במסגרת שיתוף פעולה מחקרי המתקיים מזה שנה שנייה, בין מרכז קטיף/שדות נגב לבין מכללת חמדת הדרום, ומנוהל ע"י ד"ר עירית רוטמן, (מרצה בחוג למדעים במכללת חמדת הדרום), וד"ר שלמה שריג וד"ר אלי צעדי (חוקרים במרכז קטיף/שדות נגב), נחקר הנושא: ייצוב קרומי קרקע.

שאלת המחקר

בשנים האחרונות מדווח על סחף חול ניכר באיזור הנגב. סחף זה פוגע בתשתיות בנייה ובגידולים חקלאיים. במטרה לפתח שיטות לייצוב הקרקע החולית בנגב, הוצע לעודד את ייצור הקרום הביוגני.
מטרות המחקר גובשו, ובהמשך נוסחו שאלות מחקריות ע"י הסטודנטיות של סמינריון במדעים, (בתיווך ד"ר עירית רוטמן).

השאלות המחקריות התמקדו בבדיקת השפעת הריסוס/פיזור של תערובת תוצרי לוואי של זיקוק סוכר (בריכוז 2%) על פרמטרים ביוכימיים (ריכוזי חלבון, כלורופיל וקרבוהידריטים) ופרמטרים פיזיקליים (חוזק הקרום).

המודל ומהלך הניסוי

חול הנגב הושם בשישה מגשי אלומיניום לפי הפירוט בטבלה הבאה:

הטיפול מספרי מגשים
ביקורת 1-2
פיזור 3-4
ריסוס 5-6

החול נשקל וטופל בריסוס או בפיזור תוצרי לוואי של זיקוק סוכר בריכוז 2%. הריסוס נעשה ע"י המסת תוצרי הלוואי במים, וריסוס התמיסה באמצעות בקבוק פלסטיק עם פקק מחורר, והפיזור נעשה באופן ידני. המגשים הונחו בחממה שבמתחם המו"פ, ויושקו במים אחת ליום-יומיים, לפי הצורך. תנאי החממה יאפשרו שמירה על טמפרטורה קבועה במהלך שעות היום, ותנאי הארה נאותים.

לקיחת דגימות לבדיקת פרמטרים ביוכימיים

בתחילת הניסוי: נלקחו שלוש דגימות של החול ממגש הביקורת ומתערובת תוצרי לוואי של זיקוק סוכר. הדגימות הושמו במבחנות של 50 מ"ל מפלסטיק שסומנו בהתאם, ונשמרו במקרר.
לדגימות אילו יעשו בדיקת חלבון וקרבוהידריטים. לאחר 3, 6, 9 ו-12 שבועות, יילקחו דגימות באופן דומה למה שנלקחו בתחילת הניסוי.

בדיקת הכלורופיל תיעשה ע"י הסטודנטיות לאחר מתן אישור מד"ר שלמה שריג (בדיקה זו מותנית בהופעת צבע ירוק על גבי הקרום), בדיקת חלבון תיעשה ע"י הסטודנטיות, בדיקת קרבוהידריטים תיעשה ע"י ד"ר עירית רוטמן, ובדיקת פרמטרים פיזיקליים תיעשה ע"י ד"ר שלמה שריג.