כנס תורה ומדע: סטודנטים לוקחים חלק פעיל

בכנס תורה ומדע ה21 שהתקיים בשנה שעברה (תשע"ד) במרכז האקדמי לב בירושלים, היה ייצוג מרשים של המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום אשר בלטה הן מבחינה פיסית- נוכחות רבה של סטודנטיות לתואר ראשון ושני בקהל הכנס, והן מבחינת הנושאים שהוצגו בכנס. ארבעה מציגים מהמכללה השתתפו במושבים השונים: פרופ' אבי לוי, פרופ' אביגדור שנאן, הסטודנטיות אורלי מלכא- חטב וזוהר אלקיים והמרצה הרב בלכר עדי.

כנס תורה ומדע מתקיים מידי שנה בחסות "המרכז האקדמי לב", "אוניברסיטת בר אילן" "ישיבה יוניברסיטי" ו"מכללת חמדת הדרום". בכנס תורה ומדע משתתפים מרצים חוקרים וחוקרות, אנשי אקדמיה ורבנים והמציגים הרצאות ופוסטירים בנושאים שונים העוסקים בממשק שבין תורה ומדע.

כנס תורה ומדע ה22

השנה, כנס תורה ומדע ה22 יתקיים בו' בניסן תשע"ה (26/3/15) בקמפוס המכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום. הכנס יכלול שלוש הרצאות של מדענים מומחים מרחבי הארץ שיתקיימו במליאה הכללית, הצגת פוסטרים בנושאי תורה ומדע של חוקרים שונים ועשרים וארבע הרצאות קצרות מתחומים שונים.

הסטודנטיות של חמדת הדרום שלקחו חלק בכנס תורה ומדע

לאתר כנס תורה ומדע ה22, לחצו כאן.

מכללת חמדת הדרום מעודדת את הסטודנטיות והסטודנטים לקחת חלק פעיל בהרצאות הקצרות. דוגמא לכך היא הרצאתן של הסטודנטיות (בתשע"ד) אורלי מלכא-חטב וזוהר אלקיים, בכנס תורה ומדע ה21 שהתקיים בשנה שעברה. אורלי וזוהר סיימו (בתשע"ד) לימודיהן לתואר שני בתכנית חינוך מדעי והרצו בנושא "הרפואה בעתיד הרחוק"- נושא העבודה הסמינריונית שלהן בקורס "יהדות ומדע" עם פרופ' אבי לוי.

מתוך ההרצאה: "הרפואה בעתיד הרחוק"

המחקר הנוכחי עוסק בפיזיקה של העתיד- חוקר מה יהיו ההשלכות מבחינה הלכתית, מוסרית, אתית ומשפטית בחברה שבה נוכל לעכב את תהליך הזקנה ואף להיות בני אלמוות:

הטכנולוגיות החדשות והתקדמות הרפואה בעתיד הקרוב והרחוק ישנו את גורל האנושות בתחומים רבים, תחום אחד, הוא חקר הזיקנה. מחקרים אחרונים בעולם הביורפואה, מתמקדים בהאטת ואף מניעת הזיקנה. מדענים מאמינים כי ה"ריפוי" של הזיקנה יביא לעליה משמעותית מאוד בתוחלת החיים וחלקם מאמינים, כי בסופו של תהליך כזה, נגיע לתוחלת חיים ממוצעת של 120 שנים.

אחרים מרחיקים לכת ומאמינים כי אין גבול לתוחלת החיים הצפויה ואפילו מייחלים לכך, לכן האלמוות יהיה כדבר בר השגה. ניסויים שבוצעו בתולעים, הראו ששינוי של גן אחד מסוים, הכפיל את תוחלת החיים של תולעת המעבדה ב-50%. החוקרים מבטיחים שבעתיד יהיו תרופות שיגדילו גם את תוחלת החיים של בני האדם ל-120 שנה. כך גם הם מקווים למנוע תופעות הקשורות לזיקנה כמו אלצהיימר, פרקינסון ושבץ מוחי.

אם נעמיק בנושא זה בהלכה, נראה שעולות השאלות: האם מאז ומתמיד היו בני האדם ברי-מוות (נועדים למיתה בסוף ימיהם)? מדוע אנחנו לא חיים 930 שנים כמו אדם הראשון? מדוע אין בימינו (כמעט) אנשים שחיים עד 120 שנים? בד בבד, עם ההתקדמות הרבה שחלה במדעי הרפואה בשנים האחרונות, נוצרו אפשרויות רבות להתערב בתהליכים שעד כה היו בידיו של הקב"ה בלבד.

עולה השאלה: האם ישנם גבולות שעל הטכנולוגיה הביולוגית להימנע מלעבור אותם? ניתן לראות, שכאשר פיצחנו את הגנום האנושי ניצבים בפנינו אתגרים מדעיים ורפואיים המעלים שאלות עקרוניות על המותר והאסור- למי שייך המידע? למי מותר לעשות שימוש במידע הגנטי שנאסף? האם "הכול כתוב בגנים" ומוכתב מראש, או שמא "הרשות נתונה" וישנן השפעות נוספות על ההתנהגות הגנטית? האם הגנים שלנו טומנים בחובם סגולות לחיים ארוכים ובריאים? האם אנחנו דוהרים לעבר ה-120? עוד ארוכה הדרך…