דבר תורה שבועי: פרשת בהר

מאת הרב שמעון אמור, רב המכללה

"כי ימוך אחיך…"

השבת נקרא את פרשיות "בהר – בחוקותי". פרשיות עתירות במצוות התלויות בארץ.

בפרק כ"ה פסוק ל"ה נאמר: ו"כי ימוך אחיך ומטה ידו…". אומר אור החיים הקדוש: מי הוא האח המדובר בפסוק? ועונה שמדובר לא פחות ולא יותר בקדוש ברוך הוא. ומה הכוונה ומטה ידו? היינו שה' נעשה עני. ולמה? בגלל שהוא מכר מאחוזתו היינו מבית המקדש שהוא נחלת ואחוזת ה', וגם מכר את עמו. למי? לגויים, זאת עקב העובדה שעם ישראל בגלות מהסיבות הידועות והמפורסמות שגורמות לגלות.

וכן הפסוק הבא האומר: "ואיש כי לא יהיה לו גואל", וגם כאן – מי האיש? כמובן מי שמכונה איש, ומיהו אם לא שוב הקדוש ברוך הוא? משמע שכל הפרשה הזאת לשיטת רבי חיים בן עטר, מדברת על המצוקה הענקית של ה' יתברך על גלות שכינתו וגאולתה, וכן גאולת ה' תלויה בנו.

פירוש נועז ומיוחד. כאן טמון רעיון עצום, והוא – האם אנחנו יודעים לחיות את החוויות של הקדוש ברוך הוא? האם אנחנו מבינים כאשר צר לנו שגם ה' יתברך בצרות? האם צער השכינה הוא לא חלק מהצער שלנו?

אין ספק, מדובר בתביעה מאד נעלה ומורכבת מאתנו, אבל זו האמת ואין בלתה. רק מי שמתמודד עם ההבנות האלה יכל להתגייס, בכל מאודו, להפסיק הצער ולשמח את השמים. שמחת העליונים תלויה בגורם שנקרא האדם ובמיוחד – ישראל. כן, עלינו להזדהות עם המציאות והדרישה הזאת, ששמחת העליונים יכולה להיות אם מלמטה דואגים לזה. להרגיש כי ה' הוא אחינו, חלק מאיתנו באופן הכי פשוט של היחד הזה. לא להסתבך ולומר – הייתכן? כן, ככה זה עובד "בכל צרתם לו צר", כן – לו, לה'. צריכים להעז להרגיש זאת כל אחד לפי מדרגתו והבנתו. לא לחשוש מהתרוממות יתר, זה לא שם, וגם לא צריך להיות שם. זה פשוט כאן ועכשיו. האח המך הזה – לא צריכים לחפש אותו במרחקים אלא קרוב אלינו מאד ולא בשמים היא.

אכן מדרגה ומשימה. צאו לדרך… בהצלחה.

שבת שלום.