"ועבד ה' לבדו חופשי"- דבר תורה לפרשת "משפטים".

שבט תשע"ח

הרב שמעון אמור- רב המכללה

פרשת "משפטים", פותחת בדיני עבד עברי. זוהי הפרשה הראשונה אחרי מתן תורה שב"יתרו". לכאורה, יש להבין, מדוע העניין של דיני עבד עברי, זוכה להיות הראשון אחרי מעמד רם ונישא, כמו מעמד הר סיני? והלא יש עניינים יותר עיקריים ומשמעותיים? ולא חסר…

אלא, תורתנו הקדושה, שירדה לסוף דעתו של אדם ולהיקף כוחותיו, מלמדת אותנו עיקר חשוב בבניין האדם.

אחרי מתן תורה, הגענו לפסגות רוחניות של מראות אלוקיים, של חיבור נשמתי דרך הגוף, לחזיונות אלוקיים. וכאשר האדם מרגיש מרומם, וכמובן, כל אחד ודרגה דילי'ה. יכול להיות מצב, שאדם מתנשא, מתרברב על חברו, ורואה שמעמדו גבוה מחברו. כמובן שזה יכול להיות הדדי, ועל אחת כמה וכמה, כאשר באמת יש הבדל רוחני ונפשי בין האנשים.

אומרת לנו התורה, הבדל בין אדון לעבד, הפעם במעמדות, אסור, שיביא אותך להתנשאות ולהתרברבות. שהרי כולנו עבדים. עבדים לה'. וכדברי ריה"ל: "עבדי הזמן- עבדי עבדים הם, ועבד ה' לבדו חופשי".

העבדות האמתית הפנימית, להרגיש ולחיות שיש אדון אחד לכולנו, וכולנו עבדא. וכאשר, כביכול אתה אדון לעבד, זה רק, ואך ורק, למעשי-ידיו. היינו, מה שהוא פועל, עובד ועושה קנוי לך. אבל לא רוחו ולא נשמתו.

ועל כן, עליך להתייחס אליו בכבוד, בדרך ארץ ובחמלה ערכית. שהרי אמרו חכמים, מי שקנה עבד, קנה אדון לעצמו. והגמ' מפרטת דוגמאות רבות.

כלומר, אין להרגיש ולחוש שאתה שולט במעמדו של העבד, ואתה תהיה האדון שמשפיל ודורס את העבד. אלא, היזהר!!! קנית אדון- אדוני. ועל כן התורה מביאה אותנו, מיד אחרי מתן תורה. שהאדם הוא צלם אלוקים, שבתוכו יש נשמה שנבנית ומתגשמת ע"י התורה שניתנה. זה שאיתרע מזלו ונמכר, לא מאפשר לאף אחד להתעלם מתוכיותו של העבד. ולזכור "עבדי הם" ולא עבדים לעבדים. ובזה, מוסבר, שכל פרשת ע"ע מדבר על הזכויות של העבד, ולא על החובות. מכאן אתה למד, שע"ע הוא בן חורין שמעשי ידיו קנויין לך.

ברגע שהאדם מבין את מעמד כלל ישראל, יכיר וידע שעבדות היא איננה קניין הגוף אלא קניין פירות-מעשי-ידיו של העבד.

בע"ה נמשיך להשתדל לעבוד מתוך עבדות אמת, שלוקחת בחשבון שכולנו עבדי ה' בכל זמן ובכל מצב.

הרב שמעון אמור