כנס תורני דרום השני בחמדת הדרום

בסוף חודש אדר התקיים במכללה כנס תורני דרום מס' 2 שהוקדש לנושא 'שיעבוד וגאולה' כהכנה לקראת חג הפסח. הכנס נערך בהשתתפות כ-350 תושבים מאזור הדרום, ביניהם תלמידים רבים מישיבות ההסדר שבאזור הדרום. הכנס נערך שהשתתפות הרב הראשי הרב דוד לאו, הרב חיים דרוקמן, רבה הראשי של צפת הרב שמואל אליהו, הרב הראשי לעדה האתיופית הרב ראובן וובשת, וכן ראשי ישיבות ההסדר הרב דוד אסולין מנתיבות, הרב שלמה בנימין משדרות, הרב דוד גבריאלי מאשדוד, הרב דוד תורג'מן מדימונה, והרב דוד פנדל משדרות.

בכנס זה אמר הרב דרוקמן כי "כמעט כל מי שחי במדינה רואה אותה כדבר טבעי, ומנותק מגודל האירוע". על מנת להבין את גודל האירוע יש להתבונן בתנאים ששררו לפני כן וזו המשמעות האמיתית של הביטוי מגלות לגאולה. בהתאמה לדברים אלו, הרב דרוקמן חיווה את דעתו שאולי צדקו ראשי המדינה כאשר קבעו את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בכ"ז בניסן כדי להסמיך את זיכרון עומק התהום ממנה נחלצנו עד שזכינו לתקומה ולתחיה בארץ ישראל.

הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו אמר באירוע: "בעוד שבועיים נחגוג את יום ההולדת של העם היהודי, אותו חגגנו לראשונה כשהיינו במצרים. באותו לילה שאל הבן מה נשתנה, וענה האב שהלילה נצא ממצרים. שנה לאחר מכן כשבני ישראל עושים קורבן פסח במדבר, מזכיר האב את יציאת מצרים, שאינה רק סיפור, אלא ידיעה ברורה 'כי אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים'. מאז אנחנו ממשיכים לקיים את הידיעה הזו בכל שנה ושנה בליל הסדר בסיפור יציאת מצרים. בכל מצוות עשה אני מברך על הפעולה, אבל בסיפור יציאת מצרים, בסיפור ההגדה אין מברכין ברכה שלפניה משום שהמצווה היא לחשוב ולהרגיש ואין מברכים על מחשבת הלב."

יו"ר מרכז ישיבות בני עקיבא הרב חיים דרוקמן אמר בכנס "קשה לתאר באופן רגיל את תופעת הגאולה. 'בשוב ה' את שיבת ציון היינו בחולמים', פירוש אחד לפסוק למדתי מהמציאות: אחרי אלפיים שנות גלות נוראיות התרחש אירוע אדיר, השיב ה' את שיבת ציון וזכינו לתקומה מחודשת, למדינת ישראל ולקיבוץ גלויות. אבל אנחנו כמי שחיים בתוך האירוע מנותקים מגודל האירוע, ולכן היינו כחולמים. השנה מדינת ישראל היא בת 70. כמעט כל מי שחי בה היום נולד בה ורואה אותה כדבר טבעי, כאילו הייתה מאז ומעולם. באופן טבעי אנשים רואים את החסרונות והקשיים, מבלי שרואים את ההתרחשות האדירה, את המהפך בתולדות ישראל שזכינו לו בדורנו".

לדברי הרב דרוקמן, "מבנה סיפור יציאת מצרים בליל הסדר צריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח. אנו צריכים להתחיל לספר שעבדים היינו, ורק כשנטעם את טעם העבדות ונזכיר שהיינו עבדים, נגיע להערכת החירות. את זה צריך ללמוד גם לגבי עמנו, לזכור את שעבר עלינו כעם. כך מלמדת אותנו התורה להתייחס למדינת ישראל. לפקוח עיניים וללמוד במה זכינו בדורנו, ואז להמשיך ולבסס את מדינת ישראל בחומר וברוח, לבנותה במובן הפיזי והרוחני כדי שתהיה ראויה לשמה, ולהתפלל ולפעול להמשכה של הגאולה".

רבה של צפת הרב שמואל אליהו אמר כי "בברכת גאל ישראל שאנו מברכים בהגדה הולכים מהעבר ולומדים על העתיד. אנו מודים בליל הסדר לא רק על הניסים של יציאת מצרים, אלא על הניסים שה' עושה לנו יום ביומו, 'אשר גאלנו וגאל את אבותינו'. כל שנה בליל הסדר אנו מקדמים את הברית עם הקב"ה עוד מדרגה. אברהם בדורו, בני ישראל ביציאת מצרים, וגם אנחנו אשר גאלנו. בכל שנה אנו מוסיפים לפסח עוד שלב, ומתקדמים ביציאת מצרים שלנו. מימוש הברית היה בכניסה לארץ, הסכם ביננו לבין הקב"ה. ולכן בליל הסדר כל אב חייב להסביר לבנו את הברית, שהיא נצחית לכל הדורות".

ראש האגף לתרבות יהודית במשרד החינוך הרב איתיאל ברלוי אמר כי "שיתוף הפעולה בין הישיבות והתושבים כאן בדרום לבין המכללה זו השנה השנייה, מהווה מהפכה שמרימה את קרן התורה בדרום. אני מברך אתכם שתמשיכו לעשות, לבנות ולהעצים את התורה".

במהלך הכנס פגשו התלמידים דמויות מרשימות, אשר סיפרו את סיפור יציאתן משיעבוד לגאולה. הרב יוסף מנדלביץ', אסיר ציון לשעבר בברית המועצות, ששהה 11 שנים בכלא הסובייטי, סיפר על ליל הסדר שערך בכלא ואת סיפור שחרורו. עוד נפגש עם התלמידים ר' נח הרץ, טייס במלחמת יום הכיפורים, שנפל ועונה קשות בשבי הסורי וחזר לארץ ולמקורות הן במובן הפיזי והן במובן הרוחני.

נשיא מכללת חמדת הדרום, פרופ' שאול קרקובר, הזכיר ציטוט שמיוחס לבן גוריון לפיו "יותר קל להוציא את היהודי מהגלות מאשר להוציא את הגלות מהיהודי". יש כאלו שאמנם נמצאים בארץ ישראל, אך לא תמיד השתחררו לגמרי ונושאים בקרבם את שרשי הגלותיות. כדי לצאת לגאולה אמיתית צריך להרים את הראש ולעשות מה שטוב לעם ישראל. התכנסנו יחד לקראת סיום זמן חורף, כדי לצאת לחופשת הפסח יחד עם הלימוד הזה שיצאנו כבר מגלות לגאולה והגיע הזמן לגרש את הגלות מקרבנו.