"מסיני" – המקום גורם

דבר תורה לכבוד חג השבועות | מאת הרב שמעון אמור

המשנה הראשונה בפרקי אבות אומרת: "משה קיבל תורה מסיני, ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים…" מה נשתנתה קבלת משה שנאמר בה שהיא ממקום שנקרא "סיני" (הר סיני, מדבר סיני), לעומת כל שושלת הקבלה – שבה נאמר שהמסירה והקבלה הייתה מאנשים לאנשים, מדור לדור, ולא נאמר ממקום למקום?
בשאלה זו דנו מעט מן המפרשים, אך אלה ששאלו אותה הלכו בתשובתם ובכיוונם לבאר מה מטרת התורה באופן יסודי. היינו מהי הקומה היסודית, הבסיסית והראשונית שהתורה בונה באדם ובישראל, שהיא מהווה את הכלי ואת האמצעי – וכמובן את הפרוזדור שמוביל לטרקלין.
סיני, הר סיני, זכה שהתורה תינתן עליו בזכות אי העמדת מועמדותו כמקום שהתורה תינתן עליו. היינו, הוא לא ראה עצמו ראוי שהמתנה האדירה הזאת – תורה, הוא יהיה הזכאי לכך. וכל זאת כמובא במדרש על "ריב ההרים".
משמע שסיני מלמד אותנו שכלי קבלת התורה הוא מידת הענווה. שהיא המידה הטובה מכל המידות הטובות, כדברי הרמב"ן לבנו באגרתו. ענווה – היא – יסוד ושורש בניין האישיות של כל אדם בכלל, ושל ישראל בפרט. שהרי ענווה אינה שפלות והשפלה, אלא הכרת הערך העצמי ומימושו באופן עוצמתי ללא צלצולים ופעמונים. מי שמבין שתורה היא תכשיט נאה מאוד לאדם ולעולם, הרי שראוי שיהיה ענוד למי שמקושט בתכשיט המידותי המשמעותי ביותר.
סיני, מדבר, רק חול וחול. סלעים, שממה. מקום הפקר ללא שייכות ל… כל אלה מצביעים על מציאות פשוטה, צנועה ללא שום נתון שיכל להביא לאיזה שהוא שביב של התנשאות. רק ההיפך – נתונים של ביטול עצמי. וכל טיפת מים מתקבלת בהערכה, בשמחה שמביאה לירקרקות בנוף המדברי.
כך התורה. כאשר האדם עושה עצמו כמדבר; הוא זוכה להיות צמא לכל דבר תורה, לכל פסוק בתורה, לכל מדרש, לכל מילה ולכל אות – אז תבוא הצמיחה. וידוע שהתורה נמשלה למים, שנאמר: "הוי כל צמא לכו למים".
זאת ועוד, "הנה ימים באים ושלחתי רעב בארץ וצמא למים, לא רעב ללחם ולא צמא למים אלא לשמוע את דבר ה'". התורה מצמיחה אפילו מדבר – עד.
כל זה יכול לקרות ולהתרחש כאשר מבינים שזה הכלי והאמצעי לקבל תורה, ואז המקום גורם והאדם גורם. יש השלמה בין משה לבין סיני.
משה, "הענו מכל אדם אשר על פני האדמה", מקבל מסיני – ההר הענו מכל ההרים.
משנה זו אינה מדברת על תנאי לימוד התורני, פת במלח וכו'. אלא על תנאי קבלת התורה, עוד לפני שלומדים או מתחילים ללמוד. מה הם תנאי הסף לקבלת תורה. והתשובה – מידות, מידות, מידות.
יהי רצון שנהיה ראויים – אמן.