דבר תורה לפרשת שלח – לך

מאת הרב שמעון אמור, רב המכללה

"ויתורו את הארץ", "ולא תתורו".

פרשת שלח – לך, פרשת ארץ ישראל. אין ספק שהיא יסודית ומשמעותית בעולם האמונה וההשתדלות. חייבים להתבונן בפרשה זו מתוך עיניים מלמדות ומעצבות דרך, במצבי מבחן ענקיים. אחד הפעלים הבולטים והחוזרים הוא "לתור". מה פירוש לתור? איפה תרים? לשם מה תרים?

משה שולח את המרגלים לתור את הארץ ולבדוק עניינים אסטרטגיים. כלומר – לתור זה לראות מציאות ולהתבונן איך מתייחסים באופן אקטיבי ומעשי למציאות ובמציאות. האדם כל ימיו צריך לתור, לחפש, להתבונן – מה שעיניו פוגשות. העיניים הם השער לעולם. לא פעם אתה חולף על יד הרים וסלעים, ימים ונהרות וכו' ואינך מתבונן. מתי אתה מתבונן? כאשר יש לך עניין ואינטרס, ואז הבעיה מתחילה. האם אתה תר מתוך אינטרס וראייה אובייקטיבית, או שאתה תר מתוך אינטרס וראייה סובייקטיבית.

וכאן היה המבחן של המרגלים. הם שבו מתור את הארץ, אבל עם ראיות אובייקטיביות ופרשנות סובייקטיבית. הם מפרשים, הם לא מדווחים את תוצאות התיירות. ולכן התורה עוזרת לאדם במשימה זו, ומצווה במצוות ציצית "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עינכם"; אם אתה רוצה ראייה אמיתית עמוקה ומשמעותית – עליך לשים בצד את הסובייקטיביות. תראה תכלת – שמיים, ותראה לבן – שדה, לבן בציצית, תקבל את ההבנות והפרשנויות. חייבים לתור ומאידך לא אחרי לבבנו ואחרי עינינו.

בברכת "טוב עין הוא יבורך"

רב המכללה,

הרב אמור שמעון