חג הסיגד: חידוש הברית

חמדת הדרום מאחלת חג סיגד מבורך! שנזכה כל עם ישראל לאחדות, התקרבות, התחדשות ולגאולה.

היום (שני), כ"ט במרחשוון, מציינים בני העדה האתיופית בישראל את חג הסיגד. טקס התפילה המרכזי לציון חג הסיגד יתקיים השנה בטיילת ארמון הנציב בירושלים. הטקס המופק זו השנה ה – 4 ע"י משרד התרבות והספורט באמצעות מרכז ההסברה – המטה לטקסים ולאירועים ממלכתיים והתאגיד הממלכתי – המרכז למורשת יהדות אתיופיה בשיתוף משרד העלייה והקליטה ועמותת הקייסים, הינו אחד מאירועי התפילה הגדולים והמרגשים שמתקיימים בישראל. השנה, בשל מגבלות הקורונה, טקס התפילה יתקיים ללא נוכחות קהל.

במהלך טקס התפילה המרכזי שיתקיים במעמד ובהשתתפות הקייסים, יתקיימו תפילות החל משעות הבוקר ועד לשבירת הצום (לקראת השעה 14:00). טקס הברכות הממלכתי יתקיים בשעה 12:00. בטקס יישאו ברכות נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין שר התרבות והספורט, חילי טרופר, שרת העלייה והקליטה, פנינה טמנו-שטה, נציג-הקייסים, ליקה כהנת ויו"ר התאגיד הממלכתי – המרכז למורשת יהדות אתיופיה ד"ר שמחה גתהון.

חידוש הברית והערגה לציון

במשך דורות חלמו יהודי אתיופיה על השיבה לירושלים כדי להתאחד מחדש עם שאר היהודים. חג הסיגד היה ליום של צום, בקשת מחילה על חטא, מקור להתחזקות במצוות, יום של גיבוש בקרב קהילת ביתא-ישראל, ומעל לכל תחינה בפני ה'שישיב את עמו – ביתא-ישראל – לירושלים, ביטוי לכיסופים לציון.

טקס החג נועד לאזכר את חידושה של הברית בין ה' לעמו ישראל, כפי שעשו עזרא ונחמיה, בעקבות השיבה לציון מגלות בבל במאה השישית לפני הספירה והלאה. הטקס מזכיר את האירוע, שבו הביעו עזרא ונחמיה וההולכים בדרכם חרטה, והשתחוו בעת שאישרו מחדש את הברית עם ה' בהגיעם לציון. מכאן שמו של החג – סיגד: השתטחות, סגידה. בעבר נקרא החג גם "מחללה", ובעברית – תחינה.

"וּבְיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לַחֹדֶשׁ הַזֶּה נֶאֶסְפוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בְּצוֹם וּבְשַׂקִּים וַאֲדָמָה עֲלֵיהֶם: וַיִּבָּדְלוּ זֶרַע יִשְׂרָאֵל מִכֹּל בְּנֵי נֵכָר וַיַּעַמְדוּ, וַיִּתְוַדּוּ עַל-חַטֹּאתֵיהֶם, וַעֲו‍ֹנוֹת אֲבֹתֵיהֶם:וַיָּקוּמוּ עַל-עָמְדָם וַיִּקְרְאוּ בְּסֵפֶר תּוֹרַת ה' אֱ-לֹהֵיהֶם רְבִעִית הַיּוֹם וּרְבִעִית מִתְוַדִּים וּמִשְׁתַּחֲוִים לַה' אֱ-לֹהֵיהֶם" (נחמיה ט, א-ג).

מועדו של חג הסיגד- יהודי אתיופיה מציינים את חג הסיגד בכ"ט במרחשוון. יום זה נבדל ממועד קיבוץ העם על ידי עזרא ונחמיה. לפי נחמיה ח, קיבצו עזרא ונחמיה את העם במהלך חג הסוכות, בעשרים וארבעה לחודש השביעי. בקרב יהדות אתיופיה נקבע מועדו של החג חמישים יום לאחר יום הכיפורים. המרווח של חמישים יום בין יום הכיפורים לחג הסיגד תואם את מרווח חמישים הימים שבין חג הפסח לחג השבועות. לפי התורה, חג השבועות (סני מארר), חג הקציר, נחוג חמישים ימים אחרי חג הפסח. באתיופיה, מועד זה הוא מועד הזריעה. על מנת לקיים את מצוות הביכורים קבעו יהודי אתיופיה חג שבועות שני (הידר מארר), שבעה שבועות לאחר יום הכיפורים ותקופת הקציר באתיופיה. מכאן, לחג הסיגד זיקה ליום הכיפורים לסוכות ולשבועות.

(הטקסט לקוח מתוך אתר אגודת יהודי אתיופיה)

לכבוד חג הסיגד הוקם אתר אינטרנט חדש ומיוחד הכולל סיפורים, פעילויות, חדר בריחה ועוד, במטרה להנגיש לקהל הרחב את מורשת יהדות אתיופיה.

כתובת האתר החדש: https://eshkolot.suska.co.il