גדולה הכנסת אורחים

דבר תורה לפרשת וירא מאת הרב שמעון אמור

המשנה במסכת פאה פרק א' משנה א', אומרת: אלו דברים שאין להם שיעור… וברשימה לא מופיעה הכנסת אורחים. ולכאורה, מדוע לא מופיעה? שהרי מעלתה עצומה, עד כדי כך שבפרשתנו נלמד שהיא גדולה יותר מקבלת פני השכינה. על פניו הייתה ראויה להיות ברשימה כמו שאר המצוות?

אלא – מכאן אנו למדים שלהכנסת אורחים יש אמות מידה הלכתיות, אבל מעלותיה ועצמתה הם אדירים. ועל מה?

יש לדעת שהכנסת אורחים וקבלתם, הן מבחן האדם בכבוד צלם האלוקים ברמה הכי גבוהה. כי הכנסת אורחים היא לא רק הקרובים, חברים ושכנים וכד', ולא האדם הזר והלא שייך בכל מובן של קשר. אלא – מקבלים אדם באשר הוא אדם, במובן הכי מעשי: לכבדו, להשקותו ולהאכילו, ולתת לו אכסניה לשינה.

ואבינו אברהם – נטע אשל בבאר שבע. אש"ל = אכילה, שתייה, לינה. המעלה להשקיע בזולת גם עם חסרון כיס, הרי היא מצווה שצורת הפועל ציווי – היא המאפיין שלה. שהרי אומר רש"י – "אין 'צו' אלא לשון זירוז."  -היכן שיש חסרון כיס. משמע שהכנסת אורחים היא במעלות עצומות של השקעה אשר מביעה את כבוד צלם האלוקים. גם הכבוד והיחס שהאחר מקבל. וכל פעם שזוכה לזה האדם – צלם האלוקים שבו מתעצם ומתכבד.

אכן, זוהי מצווה שביסודה מתקיימת בהפתעה וללא תכנון והכנה, והראיה הגדולה היא מאברהם אבינו – שלא קיבל הודעה לפני הופעת המלאכים, אלא – "וירא והנה…" – והנה הוא לשון הפתעה ואי הכנה. משמע שהכנסת אורחים אמיתית היא להיות בהיכון – תמיד. ואכן מופיע ב'ארחות חיים' לרא"ש, שעל האדם לדאוג שעל שולחנו תהיה פת מזומנת.

מעל לכל ההכנות הארגוניות והמזון והתקרובת – הכנסת אורחים – יסודה ושורשה – הקבלה ומאור הפנים, היינו שפני המארח יהיו במאור פנים. שהרי מאור פָּנים מאיר את פְּנים האדם. ומאור פנים – משמח ומכיל כל אדם.

אז יש הכנסת אורחים שלא עולה כסף, אבל עולה מודעוּת.

שנזכה!