"והנה חלום"

דבר תורה לפרשת ויצא, מאת רב המכללה

סולם יעקב הוא מושג. הוא חלום, אך הוא מסר עצום.

היחיד שחולם באבות, הוא יעקב. אברהם – לא חולם, יצחק – לא חולם. ולמה רק יעקב זוכה במדרגת נבואה שנקראת 'חלום', מלבד היותו נביא ברמות הנבואה הגבוהות, שהרי ה' מדבר עימו כל הזמן?

כן, עַם בלי חלום – אין לא הגשמה ואין לו קיום. יעקב אבינו ע"ה, על שמו – ישראל – נקרא העם, עם ישראל.

יעקב אבינו חולם כדי לומר לנו כעם, תמיד לחלום. מי שלא חולם – לא יגיע, וגם לא יגיע רחוק.

החלום "סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה" – מסמל את האידאל, איך לחיות. איך חיים? מחברים שמים וארץ, בתנאי שהראש בשמים. השמים הם הגבול, שאינו גבול לחלום. חייבים כל הזמן להיות עם ראש מורם ושמימי, ובתנאי – שיהיה ריאלי, שיהי מוצב ארצה, עם רגליים על הקרקע.

רק מי שחושב רחוק וגבוה, יוכל באמת לכבוש את העולם. אם כן, יעקב אבינו חולם בדרכו לחרן, היינו, ביציאה מבאר שבע הוא, חולם בצאתו לגלות. יש לו חלום להקים משפחה ועם, ובדרך מלמדים אותו דרך החלום – מה השאיפות בהקמת עם ואומה.

ואכן, הקב"ה נותן לו לחלום במקום מסויים – "ויפגע במקום". עניין ה'מקום' מתחיל מאברהם אבינו – "וירא את המקום מרחוק". הדרך ממשיכה מהמקום שבו הייתה מסירות הנפש – העקידה. כלומר – חלום יכול להתגשם, רק יודעים שזה חייב להיות מתוך הקרבה – מסירות נפש. אז ורק אז חלום נפסק והופך למציאות.

שבת שלום,

שמעון אמור