העם והשם

דבר תורה לפרשת "שמות" מאת הרב שמעון אמור

ב"ה, בשעה טובה, מתחילים את ספר שמות, "ספר הגאולה" (כדברי הרמב"ן), ספר שני (כדברי הבה"ג) וספר שמות כפי שנקרא בפי עמך.

"והנה עם ישראל…" פרעה קורא לנו עם ישראל. מסופקני, אם פרעה יודע מה משמעות השם – על כי שרית עם אלוקים ואנשים ותוכל. ועם ישראל, יסודו ושורשו ביעוד של ישר-אל, היינו ישירות אל השם. עניינו להיות מופנה בישירות ובישרות בכל דרכיו אל ה'. פרעה, אבל, מודה שזהו שמנו. וכל זה נובע מתוך מגמת הייחוד והמיוחד של עם ישראל.

הספר פותח בשמות. שם הוא זיהוי של מהות. שם – הוא עולמו של האדם. כשיוצאים לגלות צריכים לשמור על המאפיינים והסימנים ששומרים עליך. לא להתערבב רק על ידי שם על מנת להרגיש בנוח עם הסביבה, אלא שמור על שמך והוא ישמור עליך.

ואכן חז"ל אמרו ששלושה דברים שמרו על עם ישראל בגלות: שלא שינו את שמם ולא את לשונם ולא את מלבושם. ואכן הר"ת של 3 אלה הוא שלם. שמם, לשונם, מלבושם.

כדי להיות שלם, כדי להישאר שלם – חייבים להיזהר בסממנים שקדמו בערכיהם אל התורה.

התורה עוד לא ניתנה. אין מצוות ואין ציווים. ומה כן – שם , לשון ומלבוש. כי באמת, נטיית המהגרים והגולים היא מיד להתערבב על ידי משולש זה.

היום שמעתי ברדיו את הסופר א. ב. יהושע, ממליץ להפסיק ללמד "תודעה יהודית", אלא תודעה ישראלית. פלא גדול בעיניי, איך סופר ברמה כזאת לא מבין את המכנה המשותף הגדול והענק שיש בין השמות ישראל ויהודה. שניהם מורכבים בעיקר משם ה'. רוב השמות של הקב"ה וכינוייו נמצאים בשמות אלה. כמו: י-ה, אל, אלוקים וכו'.

זה ברור שיש פה טעות יסודית בהבנת המהות והיעוד של העם היהודי שנקרא עם ישראל. לפיכך יש לתת שמות לדורות יבואו, שמות קודש וקדושה כי זוהי מהות עם ישראל.

וכבר אמרו חכמים, ששם האדם גדול מתוארו: "גדול מרבנן שמו".

שבת שלום