עלה השמימה בין הספרים שכה אהב

ד"ר אושרית כהן-קדושאי מספרת על אחיינה נריה כהן הי"ד, שנהרג בפיגוע בישיבת 'מרכז הרב':

"11 שנה, ערב ראש חודש אדר תשס"ח, מודיעים בחדשות שהיה פיגוע בישיבת מרכז הרב בירושלים. אחייני לומדים בישיבה ואנחנו מתחילים בטלפונים לבדוק לשלומם. איתמר, תלמיד יא' יצא לחברים והכל בסדר אולם אין סימן חיים מאלחנן ונריה תלמידי כיתה ט' שהתחילו השנה בישיבה. לאחר מספר שעות מודיעים שלאלחנן היה נס והוא רק נפצע. "כשהמחבל ניסה לירות עלי אחזתי לו בנשק וברחתי, לא הרגשתי את הקת הרותחת". הוא היה בספרייה בעת הירי והצליח להימלט ברגע של תושייה. אנחנו מנסים להבין האם ראה את נריה והוא משיב בשלילה. לאחר מספר שעות מורטות עצבים  נמסר לנו שנריה נרצח בספרייה בין הספרים שאהב. אלחנן ניצל ואנחנו שמחים, אבל נריה איננו ואי אפשר לשאת את הכאב. אנחנו בהר הזיתים, בלוויה, שלום מגיע מבית החולים לאחר שהיה עם בנו אלחנן שניצל מהפיגוע ומחבק את יצחק שבנו נריה איננו עוד ועלה בסערה השמימה. היה בלגן של רגשות, בלבול מאוד גדול גדול.

בחרתי להראות סרטון שנערך על חייו של נריה לאחר הפיגוע, כי אין טוב ממראה עיניים. רגע לפני, אספר במספר משפטים מה אני זוכרת ממנו. ילד חכם מאוד, שנון, חד כזה שלא תמיד מבינים מה הוא שואל, מצחיק ומלא בחוש הומור ואוהב את ארץ ישראל. בשנתו האחרונה עשה מסע מחוף אל חוף לטייל בארץ ישראל.

יום הזיכרון לנפגעי האיבה. הבוקר קראתי את משמעות המילה איבה. מסתבר שזוהי עוינות כלפי מישהו… בעיני זו מילה לא מתאימה לתאר רצח של ילדים תמימים וחפים מפשע.

יהי זכרו של נריה וזכר הנופלים ברוך."

בחזרה למידעון >>