דבר תורה לפרשת "שלח-לך"

יעוד השליחות – שליחות היעוד

פרשתנו פרשת "שלח-לך"- עניינה המרכזי הוא שליחות המרגלים. שליחות – שסופה היה רע מאוד, ואשר על תוצאותיה, אנחנו משלמים עד היום. כדברי החכמים" "אתם בכיתם בכיה של חינם, ואני אתן לכם בכיה לדורות".

לכאורה, מה העניין או מה הגורם שהביא לכך, שחטא המרגלים בשליחותם זו קבע מציאויות עצובות, שגורמות לכ"כ הרבה צער. כולל חורבנות של בתי מקדש.

נדמה לומר שחט המרגלים, מלמד אותנו – מהי שליחות? מה האחריות של השליח, ומהו ייעודו של האדם בעולמו? אדם שמבין שביסוד נוכחותו בעולם, מונחת מצוות ויעוד השליחות, ושהוא מבין שהוא האדם נמצא כאן בשליחות ויעוד.

האדם חייב לעצמו- מהי שלחיותו? מהו ייעודו? ברור שמשמיים לא יאמרו לו וגם לא נכון לומר לו. אלא על האדם לברר עם עצמו, ובתוך עצמו לאן כוחותיו ויכולותיו אומרים לו להגיע. מה הם אפיקי המימוש העצמי. כאשר המשותף לכל היעדים ולכל השליחויות – הוא קידוש שם שמיים.

גילויו כוחות הבריאה והמציאות בכל תחומי החיים והיקום, הם הם יסוד וסיבת קיומנו, כאשר המתכון והתפריט לייעוד זה חייב להתבצע ע"י האיך הגדול, שהוא על פי התורה והיראה. כן, לתורה, יש את כל הכלים והאמצעיים להדריך האדם, לממש את כוחותיו ויכולותיו. ולכן שליחות המרגלים קלקלה את היסוד הקריטי הזה, והוא חילול שם שמיים. ואם כך מגיעים למבוי סתום.

לכן זכור את מטרת ויעוד השליחות, זה המה!

וזכור את שליחות היעוד, זה האיך!

שבת שלום,

הרב אמור שמעון