מקום – זמן – אדם -פרשת נשא

לכבוד יום ירושלים, פרשת נשא, שבועות

את השבוע, פתחנו ביום ירושלים ת"ו.

ירושלים של מעלה כנגד ירושלים של מטה. עיר הקודש והמקדש. שם נעלה ונכסף – ירושלים. ויראה ושלום ושלמות.

כן, זוהי קביעה אלוקית עמוקה ועטורת הוד, וערפליי טוהר מכסים אותה. מדוע נבחרה ירושלים כמקום שהוא ביתו בתחתונים של הקב"ה ? ממנו, מעפרו נברא האדם. והאדם – מכונה כך מכמה טעמים. שניים מהם:

1. שהוא מן האדמה.

2. שהוא אדמה (מלשון דמיון) לעלון.

המקום גורם. ואחרי שהוא גורם,  האדם עושה את המקום. מקומו של האדם בעבודת ה', זה, אם הוא עושה כל מקום, למקום שהקב"ה שוכן בו. לא משנה מה אתה עושה, זכור את ירושלים תמיד, שבה שוכן הקב"ה תמיד.  והתמיד הזה, חייב ללוות אותך בכל רגע. "שיוויתי  ה' לנגדי תמיד…".

לדמיין את ירושלים, את מקומותיה, את יופייה והדרה, מביאים את האדם לחוש ולהרגיש את מציאותו באופן מעצים ומרומם. אומר הכוזרי, שאנחנו נזכה לבניין ירושלים, רק אחרי שנתכסף אליה, תכלית הכוסף, למה להיכסף? ומהי התכלית, במובן של כלות הנפש, שעל ידה נזכה לראות בבניין ירושלים?

נדמה, כי רק כאשר האדם מרגיש, חווה את ההיגד העצום: "איפה שאני הולך זה ירושלים". היתכן?

כן, תלך בנגב, במדבר יהודה, באילת. אם תביא את ירושלים לדמיונך, למחשבותיך כשאתה באילת, סימן שאתה נהפך לירושלים מהלכת. ירושלים זה לא כתובת עומדת ודוממת. אלא, ירושלים אלפי דורות מלווה אותנו, כי אנו מבקשים מאוד לראות עין בעין בשוב ה' את ציון.

כך, פרשת נשא שיש בברכת כוהנים, ושהיא סמוכה לשבועות, לקציר, למגילת רות, לבועז לדוד לשמואל כותב המגילה ושהיא מופיעה ובאה אחרי יום ירושלים, הרי שהציפייה והערגה כי נרגיש ממש, שאנו אדמים מתוך עוצמה של "כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים".

במהרה בימינו אמן ואמן.

בברכת שבת שלום וחג שבועות שמח.

הרב אמור שמעון.